א. החיים = קולאז’

בלי להקדיש לתכונה הזו יותר מדי מודעות, חשיבות או משקל - אנחנו כל הזמן אוספים, בוחרים ומחברים: אנשים, מקומות, חוויות. וגם מחליטים איפה למקם מה, כמה משקל/זמן לתת לאינטראקציה מסוימת וכו'. כל רהיט שמיקמת בבית שלך: בחרת בו על פני אינסוף רהיטים אחרים. לפעמים הבחירה מודעת, לפעמים לא. לפעמים המניעים שלה אסתטיים, לפעמים פונקציונליים, לעתים סנטימנטליים. בכל מקרה - זה המנגנון - יצירת תמהיל אישי. כך נוצרת זהות. 

​

באותו אופן בדיוק פועל הקולאז׳: בחירה אינטואיטיבית מתוך שפע וחיבור בין אלמנטים שלא בהכרח שייכים - לכדי דימוי חדש, אישי וטעון משמעות.​ במובן הזה, הפעולה הקולאז'ית מהווה מעין מטאפורה לאחת הפעולות ההכי יסודיות של האדם.  

​

לעומת ציור - בו אנחנו פוגשים את “אימת הדף הלבן” - בקולאז’ אנחנו מתקדמים דרך מפגש עם מה שיש - הדימויים (תמונות, ציורים, מילים) מהספרים והמגזינים מפעילים אותנו ועוזרים לנו לבחור. אנחנו לא מחליטים מראש מה תהיה התוצאה סופית, אלא יוצאים למסע שבו אנחנו מניחים לה להתגלות מתוך הצטברות. 

אנחנו מפעילים סקרנות בנוגע ל-מה נפגוש בדרך, איזה דימוי יפעיל אותי ובאיזה אופן, איפה מרגיש נכון למקם אלמנט מסוים, מה קורה כשאלמנט נוסף נכנס - מה היחסים ביניהם, 

​

​

יצירת “יש” חדש מ”יש”ים קיימים.

​

(אם את/ה קורא/ת את זה - סימן שיש ביכולתך לבחור את מה ואת מי תרצה להכניס אל תוך חייך. מה תרצה למקם במרכז, איפה תבחרי להקדיש זמן ואנרגיות. במציאות לא יציבה, זו אחת החירויות היסודיות שכדאי לטפח ולמקד בהן את תשומת הלב במודעות. סתם תזכורת קטנה ובמתנה ממני 3>)

​

ב. היצירתיות היא מנוע התקדמות של האנושות

כל רעיון, כלי, שפה או תרבות נולדו מאותו עיקרון:

​

היכולת לחבר בין דברים שלא היו מחוברים קודם.

​

 

אבל יש תנאים ליצירתיות - וברוב הזמן הם לא מתקיימים.

החיים בתוך מערכות תכליתיות מכוונים לתוצאה: יעילות, פתרון, מדידה.

במצב כזה, החשיבה מצטמצמת לדפוסים מוכרים שהוכיחו את יעילותם - והדמיון, שזקוק לפתיחות, לשוטטות ולאי-ודאות, נדחק הצידה.

​

 

ג. אז מה קורה בסדנה?

אני לא “מלמדת יצירתיות”, ולא מציעה רק הפוגה.

אני יוצרת מרחב שבו התנאים הנכונים ליצירה מתקיימים בפועל:

• זמן וקשב שלא מוכוונים רק לתוצאה

• עבודה בחומר עם הידיים, ולא מסך

• הכוונה לדפדוף קשוב ובחירה אינטואיטיבית

• חיתוך מדיטטיבי וחיבורים חופשיים

• פתיחות למה שלא צפוי מראש

​​

בתוך המרחב הזה מתאפשרת תנועה אחרת - חקר, משחק, דמיון.

​

ד. ובפועל, נוגי - מה בפועל?

אני מגיעה אליכם עם כל הציוד - מלא ספרים ומגזינים שאספתי בשנים האחרונות, חומרי יצירה רלוונטיים ותודעה מפוקסת על החזקת מרחב יצירתי שיאפשר פעילות שבפסיכולוגיה קוראים לה "פעילות זרימה" (flow) - עם פלייליסט שמוכוון להכניס את המשתתפיםות למוד המתאים, עם דברי פתיחה ממלאים בהשראה ובליווי צמוד שלי את המשתתפים לאורך הסדנה - עם ניסיון של עשרות סדנאות ומפגשים, עם הכשרות והתנסויות מעשיות באמנות פלסטית ולימודי הקשרים תרבותיים. 

אנחנו יוצאים למסע. ידיים על החומר. עבודה אינטואיטיבית ונגישה - ללא צורך בניסיון קודם. ANYONE CAN COLLAGE. 

​

 

ומה יוצא מזה?

כל משתתף ומשתתפת יוצאים מהסדנה עם יצירת אמנות אישית שהיא לא רק אסתטית, אלא גם משמעותית עבורם.

מעין תיעוד חזותי דוקומנטרי של הלך הרוח, הבחירות והכמיהות שלהם ברגע נתון. 

הניסיון מלמד שרובם ילכו למסגר את העבודה ויתלו אותה במקום שיזכיר להם דברים שהם רוצים לזכור.